"חוק הסטארטאפים"

גיוס מיליארדי שקלים מהון מקומי זמין ללא השקעה ממשלתית! יצירת עשרות אלפי מקומות תעסוקה בענף ההייטק.

1. הגדרת סטארטאפ: לצורך חוק זה, "סטארטאפ" הוא יישות חדשה כפי הגדרתה באיגוד, ושהינה כזו עד לגיוס 10 מיליון דולר.

2. אפשרות לסטארטאפים לגייס הון מקומי וזמין בישראל: סטארטאפים יוכלו לגייס הון מכל אדם או גוף, תוך הכרה בהוצאות אלו לצורכי מס.

3. הכרה בהוצאות האמיתיות של סטארטאפים: כל הוצאות הפעילות וההשקעה של סטארטאפים יוכרו לצורכי מס.

4. התאמת העברת מניות ואופציות באופן גמיש המתאים לצרכים המשתנים של סטארטאפ בשלביו הראשוניים: תתאפשר החלפה והעברת מניות ואופציות בין היזמים והמייסדים ללא אירוע מס, על מנת לאפשר לייזמים בתחילת דרכם סביבה חיובית. נדרש פתרון מס גמיש המאפשר העברת מניות בסטארטאפ בלבד, ללא יציאה לאירוע מס שאינו הגיוני, כאשר המסים מבוצעים על פי שומה שרירותית שאינה משקפת את המציאות, מה שגורם בפועל לסגירתם של סטארטאפים רבים ואיבוד המומנטום שגורם לאיבוד הכנסות למדינה.

​

חוק הסטארטאפים יהווה כלי חשוב להגברת הצמיחה הכלכלית בישראל.

הנה כיצד זה יכול להשפיע על המשק:​

​

1. עידוד רישום חברות בישראל: תיקון (הוראת השעה) מתמרץ יזמים לרשום את החברות שלהם בישראל, בניגוד למצב הקיים בו כ: 80% בוחרים לייסד את הסטארטאפ שלהם במדינות זרות ובעיקר בארה"ב. מה שיסייע במיגור ההגירה השלילית של הסטארטאפים מישראל החוצה. זה לא רק מעלה את מספר החברות הפעילות בישראל, אלא גם מוביל לגידול בהכנסות המס המתוכננות מהן.

2. אפשרות ליזמים לגייס הון בישראל: חוק זה יכול להגדיל בצורה משמועותית את כמות החברות החדשות שנוצרות כל שנה באופן משמעותי שיכול להוביל להקמת אלפי סטארטאפים חדשים לשנה שהינן חברות ההייטק העתידיות. זאת, תוך כדי הנעת צמיחת התעשייה ויצירת תעסוקה חדשה. הגידול במספר החברות יביא לייצור משרות חדשות ולהכנסות מס גבוהות יותר מהשכר. עם פוטנציאל גיוס סיד מינימאלי של כ-2 מליון ש"ח לסטארטאפ במכפלה של כ-2,000 סטאטראפים חדשים שנתיים ובעל התכנות הזרמת הון להזנקת תעשיית הסטארטאפים מהשוק המקומי וללא תקציב ייעודי ממשלתי לשם כך. (דבר המהווה גם תמריץ חיובי לשחרור רווחים כלואים תוך הזנקת תעשיית ההייטק).

3. הגדלת הביקוש לעובדים ולמשרות חדשות: בשנתו הראשונה של סטארטאפ, יש צפי תעסוקתי של עד 10 עובדים, וכ- 20 עובדים בשנתו השניה כאשר יש צפי לגידול אקספוננציאלי בהתאמה לגיוס. חקיקתו תגדיל את הביקוש לעובדים בתעשיית הסטארטאפים, תוך כדי הגדלת הכנסות המס הכוללות מהשכר הגבוה שמשלמים חברות אלה.
   מקרה בוחן של 24 חודשים – 2,000 סטארטאפים בשנה המתווספים לתעשיה צפוי לקלוט כ- 60,000 משרות חדשות בעלי מרכיבי השכר מהגבוהים בשוק.

4. הנעת הכלכלה והגדלת הכנסות ממיסים: עלייה במספר העובדים בתעשיית הסטארטאפים תוביל להגדלת הכנסות המס הכוללות, תוך כדי תמיכה בצמיחה הכלכלית של המדינה. פוטנציאל גביית מיסים ממשרות חדשות במקרה דנן, של כ- 60,000 משרות חדשות במכפלה של 5,000 ש"ח לעובד המהווה פוטנציאל לגביית מיסים ישירה משכר בסך של מעל ל- 3 מיליארד ש"ח בשנה.

5. הכנסות מקרנות זרות: גיוס הון מסוג זה הינו זמין רק לסטארטאפים בשלים. זריעת סטארטאפים תניב יבול של חברות הייטק המהוות קטר כלכלי שמושך את המשק הישראלי קדימה. בהעדר הקמתם של אלפי סטארטאפים חדשים מדי שנה, אין לקרנות זרות פורטפוליו השקעות זמין להשקעות חדשות בעלות קניין רוחני בישראל.

​