הבעיות
בשנים האחרונות, תעשיית הסטארטאפים בישראל נתקלת באתגרים חסרי תקדים, מה שמוביל למצב של משבר כלכלי וסביבתי שמקשה עסקית. ההשפעות השונות של המשבר מתבטאות במספר תחומים מכריעים, שכולם יחד יוצרים תמונה מדאיגה לכל מי שמעורב בעולם היזמות הישראלי.
-
משבר כלכלי בתחום הסטארטאפים: חווים תקופה של משבר עם ירידה ניכרת בפעילות הכלכלית.
-
אין ייסוד חדש של סטארטאפים: נרשמת ירידה כמעט מוחלטת בייסוד חברות סטארטאפ חדשות, מה שמעיד על חוסר ביטחון ותמיכה ביזמות.
-
קשיים בגיוס הון: חברות סטארטאפ קיימות נתקלות בקשיים רבים ואינן מצליחות לגייס הון, מה שמוביל למצוקה כלכלית.
-
סגירת חברות בכמויות גדולות: עלייה במספר הסטארטאפים הנסגרים בשל חוסר במימון, מה שמהווה איום על אלפי חברות הנמצאות במצב קריטי.
-
נטישת השוק הישראלי: רבים מהסטארטאפים בוחרים לעזוב את ישראל או לבצע 'היפוך שרוול' - תהליך שבו חברות משנות את מרכז הפעילות העיקרי שלהן למדינות אחרות.
המצב הנוכחי בתעשיית הסטארטאפים מחייב פעולה מתוך הבנה עמוקה ותכנון אסטרטגי. יש צורך בהתערבות גורמים ממשלתיים, השקעות בתחום החדשנות, ותמיכה ביזמים ובחברות המתמודדות עם אתגרים אלה. רק דרך שיתוף פעולה ומחויבות לשינוי ניתן יהיה להבטיח שהסטארטאפים הישראליים ימשיכו להיות מנוע חשוב לחדשנות ולצמיחה הכלכלית של המדינה.
המצב הנוכחי מחייב פעולה מהירה ויעילה כדי לשמור על יציבות וצמיחה של הסקטור החדשני והחשוב הזה.
ההשלכות
בשנת 2024, תעשיית ההייטק בישראל נתקלת באתגרים רבים עקב המצב הכלכלי הגלובלי והמקומי, וכתוצאה מכך אנו עדים לירידה ניכרת בגיוסים ובהשקעות בסטארטאפים חדשים. ההשפעה של מצב זה היא רחבה, משפיעה על כל התעשייה ועל הכלכלה הישראלית בכללותה.
תרומת תעשיית ההייטק לכלכלת ישראל מרשימה - תעשייה זו שווה כיום למעלה מ-33 מיליארד דולר ומהווה כ-15% מהתמ"ג של המדינה. בישראל פועלות מעל ל-6,600 חברות סטארטאפ, מה שמדגים את הפוטנציאל העצום של הענף. עם זאת, הירידה בגיוסים ובהשקעות משפיעה באופן ישיר על היכולת של הענף להמשיך ולצמוח, ועל התעסוקה בו באופן כללי.
הענף היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא של ישראל בשנת 2022, והצמיחה בעשור האחרון נבעה בעיקר מהגידול בשירותי תוכנה. התוצר של ענף ההייטק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור, מה שמדגים את חשיבותו הגדולה לכלכלת ישראל.
הירידה בהשקעות ובגיוסי עובדים לחברות ההייטק משפיעה גם על מספר המועסקים בענף. עד תחילת 2023, קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההייטק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. למעשה, המצב הכלכלי בשנת 2024 מצביע על כך שההשפעה של המשבר על התעשיית ההייטק ועל הסטארטאפים רחבה יותר מתמיד.
מה אנחנו מציעים
אנו מציעים אפשרות חיבור בין יזמים לעסקים, על מנת להקים סטארטאפים ביעילות מקסימאלית ולגרום לרווחיות תוך צימצום למינימום הפרעות בירוקרטיות.
אנחנו מציעים יוזמה לתיקון חוק האנג'לים החדש, שאינו מספק את הצרכים הייחודיים של סטראטאפים. המטרה היא ליצור חקיקה המתאימה למאפיינים הספציפיים של חברות הזנק, השונים מאלו של חברות מבוססות ורגילות. דרך זו נועדה להבטיח תמיכה משמעותית יותר ומותאמת לצורכי הענף, תוך כדי שימור וחיזוק הפוטנציאל החדשני והצמיחה של תעשיית הסטארטאפים.
-
הרחבת הגדרת משקיע: התיקון מאפשר לכל יחיד, עסק, חברה או התאגדות להשקיע בסטארטאפ, תוך כדי קיזוז ההשקעה כהוצאה לצורכי מס. זה מסיר את המגבלות על מי יכול להיות משקיע ומעודד מגוון רחב של משקיעים.
-
גמישות בניהול רישום הון מניות: מעניקה גמישות בניהול המבנה התאגידי של סטארטאפים, מה שמאפשר לסטארטאפים להתאים את מבנה המניות שלהם לצרכים המשתנים ולהקל על תהליכים של גיוס הון.
-
קיזוז הוצאות אמיתיות: מאפשרת לסטארטאפים לקזז הוצאות על פעילויות מתחום הפעילות שלהם, תוך הכרה באופי הייחודי והדינמי של הוצאות בחברות סטארטאפ.
-
הכרה בישות 'סטארטאפ': מגדירה בצורה ברורה מהי חברת סטארטאפ לצורך קבלת ההטבות וההקלות השונות, מה שמאפשר לממשלה ולרשויות המס לזהות ולתמוך בחברות אלה.
-
איון הצורך במשקיע כשיר: התיקון כולל את איון הצורך במשקיע כשיר, כלומר מסיר את הדרישה להיות משקיע כשיר כתנאי להשקעה בסטארטאפים. זה מאפשר גישה רחבה יותר להשקעות מגופים ואנשים שלא מוגדרים כמשקיעים כשירים, מה שמרחיב את הסל של ההזדמנויות לסטארטאפים לגייס הון.
היוזמה לתיקון חוק האנג'לים וחקיקת מסגרת חדשה מתמקדת בחיזוק תעשיית הסטארטאפים בישראל. עיקרי התיקונים כוללים: הרחבת הגדרת משקיע, גמישות בניהול רישום הון מניות, קיזוז הוצאות אמיתיות, הכרה מדויקת ביישות 'סטארטאפ', ואיון הצורך במשקיע כשיר. המטרה היא ליצור סביבה תומכת יותר עבור סטארטאפים ולעודד גיוס הון ממגוון רחב של משקיעים.